הזיכרון הכלכלי שלנו פועל לטווח מאוד קצר ומושפע מנתונים שקרו לאחרונה עד מספר שנים בודדות אחורה.
במאמר הזה אני רוצה לכתוב על הנקודות העיקריות והחשובות בכלכלה הישראלית על מנת שתבינו שקרו כאן דברים משמעותיים שאולי (רק אולי) יכולים לחזור על עצמם.
אז בואו נתחיל ברמות האינפלציה-
כולנו מכירים ,מהשנים האחרונות, אינפלציה נמוכה מאוד שלאט לאט מרימה ראש. לא תמיד זה היה ככה.
1972– אינפלציה של 14% בשנה
1973 – אינפלציה של 20% בשנה (הגדרה של היפר אינפלציה)
1976 – אינפלציה של 40% בשנה
1980 – אינפלציה של 100% בשנה
בעקבות האינפלציה של 1980 התבצעה החלפה של הלירה הישראלית לשקל ישן (10 לירות = 1 שקל)
כמו שתכף תראו זה לא בדיוק עצר את האינפלציה…
1984 – אינפלציה של 450% שכלל משברים רבים כמו משבר מניות הבנקים.
בעקבות כך ב 1985 יצאה לפועל התוכנית הייצוב הכלכלית של יצחק מודעי ושמעון פרס שכללה : הפחתות שכר, מחירים, אשראי ופיקוח ממשלתי על מוצרים ושירותים.
1986 – החלפה של השקל הישן בשקל החדש (1,000 שקל ישן = 1 ₪)
בתקופה הזאת הייתה מגמה של דולריזציה – מחירים רבים התקבעו בדולרים בעיקר נדל”ן.
דבר זה היה נפוץ במשך שנים עד שלפני מספר שנים הפכנו שוב את התמחור של הדירות והשכירויות לשקלים חדשים.
תוכנית הייצוב הכלכלית עבדה על האינפלציה אבל המשק הישראלי המשיך לדשדש עד העלייה הגדולה מברית המועצות ב 1989 שעשתה למדינה רק טוב.
החל משנת 2002 המשק הישראלי נכנס לתקופת שפל-
2004 – חומת מגן כלכלית במסגרתה ועדת בכר הוציאה את קרנות הנאמנות, גמל מהבנקים והפחיתה ריכוזיות.
המשק המשיך להתחזק-
בשנת 2008 במשבר העולמי, ישראל כבר הראתה חוסן גבוה ולא נאלצה להדפיס כסף אלה רק להוריד ריבית
החל משנת 2008, חלה עלייה במדד מחירי הדירות. לפי הלמ”ס, בין 2008 ל-2013 נרשם שינוי של 55% במחירי הדיור, בקצב משוער של 9% לשנה
2011 המחאה החברתית הגדולה שלא באמת עשתה כלום.
העלייה של הנדלן הפסיקה בין השנים 2015 – 2017, כאשר נצפו עליות וירידות בשיעורים שבין 0.2% ל-0.4%.
היציבות לא החזיקה מעמד ומחירי הדירות מאז ועד היום במגמת עלייה.
מה שמתדלק את העליות (בין היתר) ריבית מאוד נמוכה!
הריבית בישראל לא הייתה תמיד נמוכה ולראיה ריבית הפריים ב:
אוגוסט 1996 – 17.75%
אוקטובר 2006 – 6.95%
אוקטובר 2012 – 3.75%
לסיכום, המשק שלנו ידע עליות ומורדות אבל מה שבטוח, ריבית אפסית ואינפלציה נמוכה לא היו פה תמיד וחשוב לזכור את זה, בייחוד כשבונים תמהיל משכנתה.
