ההקשר בין ריבית בנק ישראל לאינפלציה

במאמר זה נסביר את הקשר הישיר בין אינפלציה והתוצאה הישירה שלה על החזרי המשכנתא.

בחודשיים האחרונים מדד המחירים לצרכן עולה דרמטית, כמו גם מדד תשומות הבנייה ומדד מחירי הדיור. בנק ישראל נכנס לדריכות ‘אינפלציה’ ומעלה ריביות. האם זהו הפתרון?

נראה בהמשך…

העיסוק של ישראלים ב”אינפלציה” גבוה באופן חסר פרופורציות ביחס למדינות אחרות.

חלק מהסיבות לכך הן כנראה הטראומה הלאומית מהאינפלציה של שנות ה-80, השיעור הגדול מאד של חובות בישראל ביחס לעולם שצמוד למדד, ממשלה, חברות ומשקי הבית (דרך המשכנתאות).

על חשיבותה של האינפלציה

את עיקר החשיבות שלה קיבלה האינפלציה כשגופים בינלאומיים, ייעצו למדינות לאמץ משטר של יעד אינפלציה. מתוך תיאור בנק ישראל: “על רקע ההכרה כי אינפלציה גבוהה פוגעת בצמיחה הכלכלית, וכי יציבות מחירים היא תנאי הכרחי לצמיחה מתמדת ואבטלה נמוכה”.

מהי אינפלציה?

אינפלציה היא בד”כ ירידה מתמשכת בערך המטבע ועליה במחיר המוצרים שאפשר לקנות כנגדו. בדרך כלל התופעה הזו מתרחשת כשיש בעולם יותר כסף ופחות מוצרים.

כאשר מחירי המוצרים עולים, ז”א שסל הקנייה הממוצע עולה יותר, כלומר על אותו סכום כסף מקבלים פחות מוצרים. דבר זה משמעו שהמטבע מאבד מערכו.

הסיבות הנוכחיות לאינפלציה:

הסיבה להתפרצות האינפלציה בתקופה האחרונה היא כפולה ושני הצדדים קשורים לקורונה.

כמה סיבות:

1. הגדלת כמות הכסף: בתחילת הקורונה הרבה אנשים משכו כסף מזומן ושמרו אותם בחשבונות הפרטיים. הממשלה כדי להילחם בתופעה זו חלקו כסף רב כדמות הלוואות זולות או מענקים וקצבאות רבים לאזרחים (מה שהיה בעיקר בתקופת הקורונה), זה גורם לכך שיש יותר מידי כסף ביחס לתוצר, ולכן על כל מוצר המוכרים מבקשים יותר כסף.
2. מצד שני הקטנת היצע המוצרים: קשיים של אספקת סחורה וייצור בתקופת הקורונה גרמו לפחות מוצרים (למשל הקטנת מלאי הנפט או מוצרי גלם בגלל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, הקטנת היקפי השינוע מסין, סגירת מפעלי שבבים בעקבות סגרים ועוד).מה שמוביל לעלייה להקטנת היצע וביקוש המוצרים.

המשוואה של כסף רב ומוצרים מועטים מביאים לעליית מחירים. האינפלציה בישראל נובעת בעיקר מסיבה 1. היינו הגבלת היצע, ופגיעה באספקת נפט, שינוע, דגנים, שבבים וכדו’. כמובן גם בגלל עליית מחירי הדיור (אבל זה דיון נפרד).

היצע הכסף אמנם גדל בתקופת הקורונה בגלל המענקים וההלוואות הזולות, אבל לא מספיק כדי ליצור אינפלציה משמעותית. זה אולי משפיע אבל רק במעט.

למי מפריעה האינפלציה?

ברגע שכל המחירים עולים אבל לאזרחים אין עלייה דומה בכמות הכסף, האזרחים הופכים להיות עניים יותר, והם נאלצים לרדת באיכות החיים.

אילו האינפלציה נבעה מעודף כסף, זה היה פוגע בעיקר בעניים, (כי מרבית הכסף המיותר נמצא אצל השכבות החזקות) אבל מכיוון שהאינפלציה כעת נובעת מהקטנת היצע מסיבות טכניות, זה פוגע בכולם. (אם כי ברור שהפגיעה חזקה יותר לשכבות החלשות).

מה הפתרון לאינפלציה?

הפתרון הזמין והמצוי הוא העלאת הריבית.

העלאת הריבית גורמת לצמצום כמות הכסף בשוק, ועשויה לגרום לאיזון בין כמות הכסף להיצע הסחורות ולכן לירידת מחירים חוזרת (כי פשוט לא יהיה מי שיקנה במחירים הגבוהים) וכתוצאה מכך חזרת היזמות העסקית.

איך האינפלציה משפיע על החזרי המשכנתאות?

במשק בריא, לאחר עליית מחירים כ”כ משמעותית, הבנק המרכזי מתערב על מנת לייצב את המחירים. בנק ישראל במצב הנוכחי מעלה את הריבית במשק, הריבית שמכונה ‘ריבית הפריים’.

‘ריבית הפריים’ נחשבת כריבית יציבה והיא המקור לעידוד השקעות או להפחתת כמות הכסף. הריבית כמעט ולא השתנתה ב- 12 השנים האחרונות, אך נראה כי בשנה הקרובה יהיה לנו עליות גבוהות בריבית בנק ישראל.[

ההשפעה של העלייה תהיה משמעותית לכולנו. בין ההשפעות:

התייקרות החזרי הלוואות והמשכנתאות – ריבית הפריים היא הבסיס לקביעת הריבית על הלוואות ומשכנתאות. עליה בריבית הפריים פירושה עליה בסכום אותו נשלם על המינוס שלנו, על המשכנתא שלנו, גם מי שלקח משכנתא לפני עשר שנים יפגע. אנחנו נשלם על ההלוואות שלקחנו ועל הלוואות שניקח יותר כסף .

הבעיה הגדולה

כל זה טוב ויפה אילו הגורם העיקרי לאינפלציה היה מספר 2 (עודף בכמות הכסף). אבל מכיוון שהגורם הנוכחי לאינפלציה הוא מספר 1 (הקטנת היצע) הרי העלאת ריביות לא בהכרח יגרמו להורדת מחירי המוצרים, אלא אולי דווקא להקטנת היזמות העסקית והפיתוח, הכבדת העול על השכבות החלשות והבינוניות בדמות ריביות גבוהות והקטנת היכולת לרכוש דירה.

חייבים כאן פתרונות יותר יצירתיים ויותר מורכבים, והשיטה הפשוטה של העלאת ריבית לא צפויה לפתור את הבעיה הנוכחית.

מה שחשוב

לעשות חישוב סיכונים בעת נטילת הלוואות. לחשוב לאן הריבית עלולה לטפס, בכמה זה ייקר לנו את ההלוואות ובכך להיות מחושבים איזה הלוואות אנחנו לוקחים.