היכולת להעריך את התוואי של מדד המחירים לצרכן היא רכיב מרכזי בניהול מדיניות מוניטרית שהיא בעצם וויסות של כמות הכסף או הריבית ע”י הבנק המרכזי כדי להשיג את המטרות הכלכליות המדיניות.
רק מלשמוע את המילים “אינפלציה” או “מדד המחירים לצרכן” או “מדיניות מוניטרית” עלול לגרום לרבים מאיתנו להירדם. אבל למילים הללו יש השפעה מאוד גדולה עלינו כאזרחים.
לטובת הבנתו של מדד המחירים לצרכן ההסבר מהי אינפלציה מאוד חשוב.
ברמה הבסיסית ביותר, אינפלציה היא עלייה במחירים של דברים. מבחינה ספציפית אינפלציה זו עלייה ברמת המחירים הכללית ולא עלייה במחיר ספציפי של דבר אחד. דמיינו למשל שיום אחד יש התעוררות גדולה של עניין בזמר או אומן שאתם מאוד אוהבים ואז , בגלל ההתעניינות הגדולה הזאת, מחירי האלבומים של האומן שמוצעים למחירה מרקיעים שחקים. במצב כזה מדובר בעליית מחירים ולא עלייה באינפלציה. אינפלציה מתבטאת בעלייה במחירים של סל מוצרים כללי, החל מהדלק שאתם שמים במכונית ועד למזון שאתם קונים בסופרמרקט.
אז מה גורם לאינפלציה? ההגדרה הקלאסית אומרת שאינפלציה היא מקרה של יותר מדי כסף שרודף אחרי כמות לא מספיקה של סחורות. יש לנו יותר מידי כסף ופחות סחורה (שצריכה לגדול בהתאם לביקוש) ומה שקורה זה שאנשים מתחרים זה בזה על אותה סחורה עם יותר ויותר כסף וכתוצאה מהתחרות הזאת יש עליית מחירים.
לצורך הערכת התפתחות האינפלציה בעבר והערכת המדיניות הדרושה לצורך השגת יעדים בעתיד קיים רכיב מרכזי שנקרא “מדד הליבה/אינפלציית הליבה” “ומדד המחירים לצרכן”.
מדד המחירים לצרכן הוא נתון מספרי, הבודק מדי חודש את שיעור השינוי במחיר המוצרים והשירותים בישראל. המדידה מתבצעת מדי חודש באמצעות בדיקת מחירו של סל קבוע של מצרכים ושירותים המייצגים את סל הצריכה הממוצע של משקי-בית ישראליים. הסל מורכב מ-10 קבוצות ראשיות של מוצרים ושירותים כגון מזון, פירות וירקות, דיור, תחזוקת הדירה, ריהוט וציוד לבית, הלבשה והנעלה, בריאות, חינוך תרבות ובידור, תחבורה ותקשורת ושונות. כל קבוצה כוללת אגב תתי-סעיפים שונים נוספים.
כל אחת מהקבוצות מקבלת משקל שונה במדד, בהתאם לדפוס הצריכה החודשי של משפחה ממוצעת בישראל. כך למשל, אם 25% מהוצאותיה של משפחה ממוצעת הן עבור דיור – גם משקלו במדד המחירים יהיה 25%. המוצרים והשירותים הכלולים בסל מעודכנים מדי שנתיים וזאת במטרה להתאים אותו לשינויים בהרגלי הצריכה של האוכלוסייה.
בנוסף משקף המדד את רמת האינפלציה במשק – כלומר שיעור עליית המחירים מחודש לחודש. כאשר המדד יורד באופן עקבי, והמחירים יורדים מחודש לחודש – מגדירים זאת “דפלציה”.
את המדידה מבצעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שבודקת מידי חודש כ – 13,000 משקי בית בישראל ומפרסמת את הנתון בכל 15 לחודש.
לצורך הדוגמא אם סל המוצרים הבסיסיים עלה בחודש שעבר 1000 שקלים , והחודש , עקב הביקוש הגדל למוצרים אלה , הסל עולה 1100 שקלים אזי מדד המחירים לצרכן יתעדכן על עליה של 10%.
חשוב לדעת שלמדד המחירים לצרכן יש גם את “מדד הליבה” שכמו כן הוא , הבסיס הקבוע שנמצא בסל המוצרים שנבדק ודרכו ניתן לנסות ולהעריך את האינפלציה הבסיסית (היא אינפלציית הליבה) והיעדים השנתיים לאינפלציה. בסל המוצרים קיימים מוצרים שהינם “מוצרים זמניים” ומוצרים קבועים. מוצרים “זמניים” כגון פירות וירקות המושפעים ממזג האוויר או מחירי האנרגיה שנקבעים בחו”ל השפעתם קטנה בקביעת המדיניות המוניטרית וזאת מכיוון שהם סעיפים זמניים שהתפתחות מחירי המוצרים האלה על פני תקופה מסויימת מושפעת מגורמים בסיסיים ומתנודות בלתי צפויות. לדוגמא אם בעולם , בשנה אחת , תהיה בצורת אזי מחירי הפירות והירקות יעלו ולעומת זאת אם בשנה שאחריה תהיה משופעת בגשמים אז מחירי הפירות והירקות יוזלו.
לכן “מוצרים זמניים ועונתיים” השפעתם על המדד קטנה , יחד עם זאת הם נותנים אינדיקציה ליעדי האינפלציה בעתיד. ישנה אינפלציה בסיסית שמושפעת ממוצרים קבועים בסל וישנה אינפלציה הצפויה בעתיד.
למה זה קשור אלינו ואל המשכנתה שלנו לדוגמא?
אם יש לנו משכנתה קיימת וחלק מהמסלולים במשכנתה צמודים למדד המחירים לצרכן אז כל עלייה (או ירידה כמובן) תשפיע על המשכנתה שלנו במסלולים אלה. כלומר (לצורך הדוגמא) אם יש לנו משכנתה של מיליון שקלים שכולה צמודה למדד , ובחודש האחרון המדד עלה בעשרה אחוזים זה אומר שהמשכנתה שלנו תעלה אף היא בעשרה אחוזים ותתעדכן על מיליון ומאה אלף שקלים מה שאומר שאנו חייבים לבנק עוד כסף.
כיצד המצב בעולם משפיע על מדד המחירים לצרכן בישראל ומשם על המשכנתה שלנו ועל הכיס שלנו?
אפקט הפרפר מדבר על כך שמשק כנפיו של פרפר , בצד אחד של העולם , יכול לגרום לסופת טורנדו בצד שני של העולם. אז עליית המדד לא מושפעת רק ממה שקורה בישראל אלא גם ממה שקורה ברחבי העולם. זו לא רק הקורונה, אלא גם משבר האקלים ועוד סיבות שונות ומשונות שגורמות לסחרור עולמי במחיריהם של חומרי הגלם הכי בסיסיים וחיוניים. מחירי החיטה, הקפה, השמן, הברזל, הבנזין וסחורות נוספות שוברים שיאים.
התחממות כדור הארץ ופגעי האקלים שמתגברים מדי שנה גורמים לכך שאם על ברזיל, אחת ממגדלות הקפה הגדולות בעולם, עובר קיץ חם במיוחד ולאחריו מגיעה קרה שפוגעת ביבולי הקפה אזי שמחירי הקפה בארץ יתייקרו וכך גם מחיר סל המוצרים הבסיסי. בקנדה ובצפון-דקוטה מזג אוויר חם בצורה קיצונית שהגיע לאזור הוביל לכך שגידולי שיבולת השועל נפגעו ומחירם זינק בלמעלה מ-70%. כשמחירי התבואה עולים גם מחיר המזון לפרות עולה ומייקר את עלות החלב ומוצריו.
אבל לא רק פגעי האקלים שפגעו בכמות התוצרת החקלאית בעולם הביאו לזינוקים במחיר. מדובר בקוקטייל קטלני של נסיבות: פגעי הקורונה נוספו לפגעי מזג האוויר וגרמו לפגיעה בשרשרת האספקה ולשיבושים קשים בתעבורה הימית ובשינוע הסחורות. מחיר מכולה ימית עלה מ-2,000 דולר ל-12 אלף דולר ועד 16 אלף דולר למכולה, זאת לצד ריבוי עובדים חולים שחסרים בקווי הייצור ותופעה חדשה של עובדים שמתפטרים למען איכות חיים טובה יותר. המחסור בעובדים מעלה את שכר העבודה ובהכרח את עלות הייצור ומתגלגל למחיר המוצר. את החוסרים שנוצרו בסחורות פגשו ביקושים מוגברים שגרמה הקורונה: הצרכנים שישבו בבית ופיצו עצמם בקניות והגבירו את הצריכה.
ומה בישראל?
מובן שעליות מחירי סחורות בעולם משפיעות גם על ישראל, במיוחד משום שישראל היא מדינה שרוב חומרי הגלם שלה – החל מחיטה (מגדלים בארץ בכמות קטנה), עבור בקפה, סוכר, גרעינים למזון לבעלי חיים ועד ברזל – מיובאים מחו”ל. העובדה שהשקל חזק מאוד מיתנה חלק מההתייקרויות וקיזזה ליבואנים ולצרכנים חלק מעליות המחירים. אבל עדיין, מדי יום יצרנית מזון אחרת מגישה מחירון חדש לרשתות השיווק ומעלה את מחיר מוצריה. למרות העובדה שיש אירוע כלל-עולמי של עליית מחירי חומרי הגלם וההובלה, התחושה היא שעליות המחירים מגולגלות על חשבוננו, הצרכנים, ואנחנו אלה שנשלם את המחיר. הרי בתקופות שמחירי חומרי הגלם ירדו בעולם – והיו תקופות כאלה – ההוזלות לא גולגלו אלינו. ולכן הציפייה מהיבואנים והיצרנים, במיוחד אלה שרווחיים מאוד, היא לספוג לפחות חלק מההתייקרויות.
כל הסיבות הללו גורמות לכך שסל מוצרי הצריכה הבסיסי שלנו מתייקר וכך גם מדד המחירים לצרכן.
אז מה עושים עם המשכנתה?
למי שיש משכנתה קיימת רצוי מאוד לבדוק אותה. פנו ליועץ משכנתאות , שילחו אליו את דוח היתרות של המשכנתה שלכם. יועץ המשכנתאות יבדוק את המשכנתה שלכם ויאמר לכם אחד מהשניים: או שהמשכנתה שלכם טובה ותמשיכו איתה כמות שהיא או שהמשכנתה שלכם מסוכנת , חשופה לעליית ריבית ומדדים ובמחזורה יש היתכנות לחיסכון של עשרות ומאות אלפי שקלים , כסף שעליו אתם עמלים מידי חודש ושתשמרו אותו בכיסכם ולא תזרקו אותו לבנק.
למי שמתעתד לקחת משכנתה , על מנת לרכוש נכס , חשוב מאוד לתכנן את המשכנתה בצורה נבונה, פחות לחשוף אותה לסיכונים של עליות מדד וכך תמנעו מהפסדים כספיים גדולים. כמובן שגם כאן יש להתייעץ עם יועץ משכנתאות שלאחר בדיקת הפרופיל הפיננסי שלכם ובדיקת הצרכים והיכולות שלכם כיום ובעתיד יתכנן לכם את המשכנתה בצורה מיטבית שתתאים לכם ולא לבנק. חשוב לציין שלאחר בדיקת הנתונים שלכם יכול להיות ששווה לכם להכניס חלק מכספי המשכנתה להצמדה למדד , זאת אם וכאשר אתם יודעים שאתם הולכים לפרוע חלק מהמשכנתה שלכם בעתיד הקרוב. הריביות במסלולים הצמודים למדד המחירים לצרכן די נמוכות ולכן יש מצבים שבהם בהחלט כדאי להכניס מסלולים צמודי מדד למשכנתה שלכם.
