לקחת פסק זמן… ולחשוב

לקחת פסק זמן… ולחשוב

פצוע קשה "נזרק" לתוך האט"ן,

מ0 למאה תוך שניה.

המוח רץ על אוטומט על פרוטוקל "הפסקת נשימה מאיימת" ( בפשטות – הפצוע לא נושם טוב והולך להנשמה)

לשים מנתב אויר, להנשים ידנית עם אמבו, לחבר חמצן , לקחת מדדים לחבר מד רווי חמצן בדם,מוניטור,

לפתוח וריד, לשאוב קטמין, דורמיקום, להכין אינטובציה

ים פעולות – אני והחובש שאיתי

ועוד עשרות אנשים מחוץ למחלקת טיפול נמרץ הקטנה והניידת שלי.

שוטר פותח את הדלת לשאול מה קורה,

הפלא מצלצל עם צוות המסוק, ומכשיר הקשר לא מפסיק להציק.

והמוח על אוטומט.

ככה בערך נראית שניה בראש של פראדמיק בתוך סיטואציה של טיפול בחולה קשה.

איך שולטים ומנהלים כל כך הרבה פעולות בתוך "קרב" על חיים של מישהו?

איך מוודאים שלא שכחנו כלום לעזאזל…

2007 קורס פראמדיקים במדא,

תרגול טיפול בפצוע קשה

– גרי גרוסמן עם מבטא כבד,

צועק "עצורררר"

לך אחורה,

תעשה זום אואט שניה,

תעבור בראש זריז על ABC תוודאא שאתה בכיוון אחרת אין לך סיכוי.

זה לוקח בין שניה לשלוש – תלוי כמה אתה מיומן בזום אואט.

יכולת קריטית לפראמדיק,

ולחיים…

זה מה שהכרחתי את עדי ואותי לעשות השבוע.

בתמונה – ככה נראה זום אואט עסקי

שנה כאוטית כזו שבה עבדנו על אוטומט,

תקלות שלא ברא השטן ותגובות,

צמיחה אגריסיבית מאוד,

ותוך שניה פניקת קורונה,

הכל רץ על אוטומט  – תגובות חירום.

בלי דקה לנשום.

הבנתי שבדיוק כמו בימים שהייתי פראמדיק,

הזום אואט היה מציל אותי כל פעם שהייתי הולך לאיבוד עם חולה או פצוע קשה

גם היום בביזניס – כדי לייצר בהירות מחשבתית

לראות רגע כמה צעדים קדימה,

צריך לעשות זום אואט – בדיוק כמו אלפי הפעמים שעשיתי את זה בתקופה שהייתי פראמדיק.

לא יאמן מה זה עושה לראש, לתוכניות ולתובנות.

ישבנו מול הים – קלטנו מה היה פה,

קלטנו מה עשינו פה

ושאולוהים יעזור לי – מה יצא מהמוחות של עדי ושלי,

ברגע שלקחנו רגע לנשום.

אמל'א  ואבל'א מה יקרה פה כשאפילו רק חצי ממה שתכננו יצא לפועל.

( וכמו שאני מכיר את הנפשות הפעולות כנראה שהתוכנית לשנה הקרובה -תתבצע תוך רבעון)

כל זה – מיומיים של זום אואט.

מעשיו זה יקרה כל רבעון – שלושה ימים לפחות.

כמה תובנות חשובות מהזום אואט ממני אליך לפני הסופ"ש:

– קח פסק זמן, תעשה זום אואט, תבדוק מדדים חיוניים של העסק ותראה שאתה חי.

– מספיק סטיה של מעלה אחת בטיסה כדי להגיע ליעד אחר לגמרי – היכולת להרים ראש ולתקן אזימוט – יכולת קריטית בעסק שלך ( ולא משנה אם אתה עושה תיק, עשר או רק מתחיל)

– עברנו שנה כאוטית – קח רגע לעכל ולטפוח לעצמך על השכם. לא משנה מה קרה – עצם זה שנשארת במשחק – הישג כביר.

( גול כביר ,גול נדיר, יא פיטר קראוץ – מי שרואה בובה של לילה מבין מה רשמתי כאן ומי שלא – תרשום ביוטיוב פאדי מוסטפה בובה של לילה וקח עליי כמה דק להתפקע מצחוק)

– אם בטעות ירדת מהמגרש והחלום לעסוק בתחום הזה עדיין דופק לך במוח כל פעם שאתה רואה את המילה משכנתה – תן לעצמך כאפה ותעלה חזרה – אל  תהיה לוזר,

שנה עם ערימות של לקוחות מעבר לפינה.

– לא מספיק לעשות זום אואט אחת לשנה. אני לקחתי על עצמי אחת לשבוע עם עצמי, ויחד עם עדי אחת לרבעון.

– לפעמים לשבת מול הים  או בספה בבית מוקדם בבוקר או מאוחר בלילה – לשתוק ולהרהר עם עצמך- זה לא פחות חשוב מלעשות עוד וויבנר או תיק או ווט אבר שנראה לך חשוב.

– קונה מחר פד ציור ללפ טופ – לצייר את מה שאתה חושב – הדברים נראים אחרת.

עוד ים תובנות – אבל צריך לסגור את השבוע הזה.

מבטיח עוד בשבוע הבא.

יאללה סופש איתן,

שמעון.

נ.ב.

אם החלטת שהגיע הזמן להיות מקצוען ולתכנן קדימה במקום להגיב כל הזמן,

ואם הבנת ששנה הבאה הולך להיות פה קרנבל עם ההנחיה של בנק ישראל, והמחטף שעשה ליצמן עם המענקים יד שניה לפריפריה.

תן מבט לסדנת מאסטר קלאס מיוחדת לתכנון 2021 שהכנו לך,

רואים מה הולך להיות כאן

נ.ב.ב

תוך כדי שכתבתי את השניה מהראש שלי כפראמדיק הבנתי כמה

החוסן המנטלי שהמקצוע  הזה נתן לי – עוזר לי יום יום בעולם העסקי.

ו – וואלה – חטפתי געגוע רציני… צריך לשקול ללכת לתת משמרת פה ושם.

* המייל נכתב בלשון זכר מטמעי נוחות בלבד. יעל, לידיה, סטפני, אורי(בת), אדוה, חגית – יעידו שאני בטוח שלך יש הכישורים הכי מתאימים לתחום הזה.

ואם קצת קשה להתמודד עם כל המסביב במיוחד אם את אמא – תדעי לך שדווקא בגלל זה ההצלחה שלך מובטחת.

בהזדמנות אסביר גם גם למה אני כל כך בטוח.