"הבנקים ינסו להציל את עצמם ויזרקו אלפי ישראלים לרחוב"

"הבנקים ינסו להציל את עצמם ויזרקו אלפי ישראלים לרחוב"

"הבנקים ינסו להציל את עצמם ויזרקו אלפי ישראלים לרחוב"

כך זעקה כותרת מאמר באחד מעיתוני הכלכלה המובילים בארץ.
האומנם?
המשבר הכלכלי  שפוקד את המשק הישראלי ואת שוק המשכנתאות איתו.
בסך הכל היווה זרז לתהליכים
שמי שחי אותם בשטח כמו יועצי המשכנתאות הפרטיים, יועצי כלכלת המשפחה, סוכני הביטוח  וכו 'כבר מכיר אותם היטב.
משפחות שלוקחות משכנתאות לרכישת דירה שהיא מעל ליכולת הכלכלית האמיתית שלהם.
משקי בית שנוטלים עוד ועוד הלוואות  ב"קליק" או שיחת טלפון של 5 דק.
ושאר מוצרי סם לוריד בדמות אשראי מיידי ויקר שמספק שוב חמצן זמני לבעיה קבועה.
העולם התמכר לכסף זול,
 אני לא הראשון ובטח לא האחרון שאומר את זה.
יותר ויותר אנשים – גם ואולי בעיקר מהעשירונים הגבוהים מתפתים לתרבות הצריכה של כאן ועכשיו, של כל דבר בעיה נפתרת בכסף, של כל חסך רגשי מתבטא ברכישה של משהו.
התקלקל? זורקים קונים חדש.
רכב?
רק חדש
אני מודה שגם לי, למרות שאני איש פיננסים לפעמים קשה לעמוד בפיתוי.
אם כך כאמור – המשבר הזה היווה זרז,
ופה הזדמנות הגדולה.
הרבה דיבורים על הזרמת כסף מסובסד וזול,
וכל מיני פתרונות שלא באמת פותרים את הבעיה המרכזית,
והיא – התנהלות כלכלית.
אף אחד לא לימד אף אחד לדבר ולנהל כסף.
אפס, נאדה, גורנישט.
לא בגיל צעיר ולא כבוגרים.
ולכן הפתרון הוא בחינוך, ולא בית ספר.
לפחות לא עכשיו.
עכשיו צריך חינוך של ההורים,להוביל לשינוי הרגלים
ללמד לקחת אחריות.
איך עושים את זה?
בטח שלא זורקים או יותר נכון מסבסדים על חשבוננו כסף בריבית אפסית על אנשים כדי לעמוד בתשלומי המשכנתה.
מה כן עושים? 
עוד דקה נשוב.
לפני זה כמה מילים על הכותרת.
חדשות רועשות לפניך!
ישראל זה לא ארהב, או אירופה.
אם יש משהו שעוד נשמר כאן ( בקושי אבל נשמר)
זו הערבות ההדדית בעת משברים.
לא יזרקו פה אלפי משפחות לרחובות, בטח לא אחרי משבר גלובלי רחב היקף.
אומנם אין לי נתונים מדויקים אבל משיחות מסדרון שאני מקיים עם בנקאים,
ניתן להבין שהמקרים של פינוי מהבית הם ממש בשוליים, מגיעים לזה רק אחרי שמוצו הרבה מאוד ניסיונות של פריסה מחדש, הקפאה וכו וכו.
מה כן אפשר לעשות כדי לצלוח את התקופה?
  1. הנה כמה רעיונות – חשוב לקרוא עד הסוף.
  2. להמשיך מעבר לחודש ספטמבר את הוראת השעה שנתן בנק ישראל,
  3. שמאפשרת לבעלי נכסים להגדיל את המשכנתה שלהם עד 70 אחוז משווי הנכס על מנת שיוכלו "למרכז הלוואות" וכך להוריד החזר חודשי.
  4. תזרים – זו מילת המפתח בתקופה הקרובה.
  5. אפשרות להארכת משכנתה לתקופה של 35-40 שנה רק לבעלי נכסים שמתקשים לשלם החזרים חודשיים – ולא לממן להם אשראי זול.
    תזרים זוכרים?
    במקום לזרוק כסף זול כל פתרון זמני,
    עוד סם זול. עדיף להשקיע אותו על ליווי וחינוך פיננסי במקביל למרכוז ההלוואות.
איך עושים את זה ? 
פשוט
כמו שהמדינה ביקשה מהבנקים לאתר לקוחות שחשודים בהלבנת הון,
וכמו שהפיקוח על הבנקים מעביר אין ספור הנחיות והגבלות לבנקים כל הזמן.
ינסחו הפקידים יחד עם אנשי מקצוע מהשטח כמו יועצי משכנתאות, יועצי כלכלת המשפחה וכל מקצוע אחר שחי ונושם את האנשים ביום יום, (ולא עם אנשי האקדמיה – שכבודם במקומם מונח אך יחד זאת
באקדמיה לא לומדים לא מבינים אנשים, מבינים מספרים, ואנשים זה לא מספרים.)
נוהל או הנחיה לבנקאים לאתר ולהפנות לקוחות שזקוקים לכך  לליווי מקצועי כתנאי לקבלת ההלוואה/תוספת.
ככה פתרון בעיות לטווח ארוך ולא שמים פלסטר.
מה הסיכוי שדבר כזה יקרה?
שואף לאפס,
למה ? כי אין מספיק אנשי מעוף בהנהגה שלנו,
שיכולים לדלג מעל כל המכשולים הבירוקרטיים,
וכל מאה השרים, ואלף הפקידים שצריך לעבור כדי להוציא דבר כזה לפועל.
 חבל, דווקא הזדמנות טובה לעשות פה סדר כלכלי
שהחותם שלו יכל להשאר פה לדורי דורות.
או איך שאמרו חכמים
להפוך את הלימון ללימונדה.
עד כאן להפעם,
שמעון
נ.ב.
אל תבהלו מכותרות בעיתון.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן